הצהרת תובע

BLOG2

הצהרת תובע היא כלי במשפט הישראלי המאפשר החזקת חשוד במעצר בתקופה שלאחר תום החקירה, בטרם הוגש כתב אישום, לתקופה של עד חמישה ימים.

על פי חוק המעצרים בישראל, ניתן להחזיק אדם במעצר רק אם עדיין מתקיימת חקירה נגדו, בה הוא נחשב "חשוד", או שכבר הוגש נגדו כתב אישום, אז הוא נקרא "נאשם" ומוחזק במעצר עד תום ההליכים. אולם על פי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים:

"נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)."

מהי הצהרת תובע?

 החזקת אדם במעצר היא פגיעה אנושה בזכותו לחירות.

שהיחידה החוקרת מבקשת לעצור את החשוד היא מביאה אותו בפני שופט תוך 24 שעות, להליך אשרי נקרא "מעצר ימים" או מעצר לצורכי חקירה.

בית המשפט רשאי להאריך מעצרו של אדם בשלב מעצר הימים עד 30 ימים בסך הכול וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

המעצר יבוצע רק אם מתקיימות עילות מעצר בהתאם לחוק, אחרת העצור ישוחרר.

ככלל, בסיומה של חקירת המשטרה החוק מחייב את המשטרה לשחרר את העצור.

בסיום החקירה ואיסוף הראיות של היחידה החוקרת, התיק מועבר לתובע פלילי (פרקליט או תובע משטרתי) לצורך החלטה

ביצוע השלמות חקירה – להורות למשטרה להמשיך לחקור ולאסוף ראיות נוספות.

גניזת התיק – לסגור את התיק בחוסר ראיות, חוסר אשמה או נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין.

הגשת כתב אישום – ככל ויש מספיק ראיות ויש אינטרס ציבורי.

במידה ויוחלט על הגשת כתב אישום, לשיקולי גופי התביעה לבקש מבית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.

מה הקושי? שבקשה לעצור חשוד עד תום ההליכים ניתן לבקש ולקבל רק לאחר הגשת כתב אישום כנגד החשוד שהופך מחשוד לנאשם.

לצורך הגשת כתב האישום, התובע ו/או הפרקליט צריך לעבור על כל חומר הראיות ולכתוב את כתב האישום, לשם זאת התובע רשאי לבקש מבית המשפט הארכת מעצר החשוד ב- 5 ימים נוספים שעל פי המחוקק מדובר בזמן סביר לצורך הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים.

מהי המטרה בהצהרת תובע?

כפי שהסברתי, מטרת הליך מעצר הימים היא ליתן זמן מספק למשטרה לחקור ולאסוף ראיות על המקרה.

אזי מדוע בית המשפט יסכים להאריך את מעצרו של החשוד מעבר לזמן הרשמי שהוא הקציב למשטרה לסיים את החקירה?

הסיבה העיקרית היא לאפשר לרשות התביעה ולתובע ללמוד את התיק ולגבש כתב אישום כנגד החשוד כל עוד הוא במעצר.

התובע צריך לבחון את התיק ולוודא שקיימות הנדבכים הנדרשים לצורך בקשת מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים כנגדו, לדוגמא:

מסוכנות לציבור – אם הנאשם ביצע עבירה שיש בה מסוכנות כמו עבירות סמים, עבירות מין או אלימות במשפחה, כחלק מעילות המעצר הסטטוטוריות הקבועות בחוק.

חשש משיבוש הליכי משפט – אם יש אינדיקציה לכך שהנאשם יעלים ראיות או ינסה להשפיע על עדים.

הימלטות מהליכי המשפט – חשש שהנאשם יימלט מהארץ או לא יופיע למשפט.

 

שחרור עצור שהוגשה נגדו הצהרת תובע:

במרבית המקרים יקבל בית המשפט את הצהרת התובע ויאריך את מעצר החשוד במספר ימים המתבקש על ידי התובע.

בל נשכח שהעצור מיוצג על ידי עורך דין פלילי והוא יטען לשחרור העצור ללא תנאים ו/או בתנאים מגבילים שיקבעו על ידי בית המשפט.

בית המשפט בבואו לתת החלטה על מעצרו של הנאשם בעוד מספר ימים  יצטרך לשקול בכובד ראש את הפגיעה המהותית בחירותו של העצור.

 

האם תובע יכול לחזור בו מהצהרתו?

כן.

תובע יכול להתרשם בסופו של דבר לאחר עיון בחומר הראיות שאין מקום להגיש כתב אישום נגד החשוד.

במקרה כזה, חלה חובה על התובע להודיע לבית המשפט בהקדם האפשרי על החלטתו ולהורות לשחרר את החשוד לאלתר.


כמה ימי מעצר ניתן לבקש בהצהרת תובע:

חוק המעצרים נותן לתובע לבקש עד 5 ימי מעצר ובלבד שסך ימי המעצר לא עלו על 30 הימים המותרים בשלב מעצר הימים.

אולם בית המשפט רשאי להאריך את המעצר מעבר ל30 הימים ככל וישנן נסיבות חריגות ו/או התגלה חומר חקירה חדש שלא היה מונח בפני בית המשפט בשלב מעצר הימים

התובע במצב דברים זה, צריך להציג בפני בית המשפט את ההתפתחות הבלתי צפויה שהתגלה ושהיא מצדיקה את המשך מעצרו של החשוד בעוד מספר ימים בטרם הגשת כתב אישום.

Facebook
WhatsApp
Twitter
LinkedIn

פוסטים אחרונים

תוכן עניינים